ארועים מתוכננים  |  הטלפון של מזכירות בית יהושע 09-8997267  |  
 


א
רוחה בכפר 20.10.17
בשעה: 16:00
המקום: רחוב ארגמן

לפרטים נוספים לחץ כאן

ערב ורוד לנשים
גילוי מוקדם מציל חיים
26.10.17


בשעה: 19:30
המקום: קדימה,  התבור 8


לפרטים נוספים לחץ כאן


הפנינג פתיחת שנה
וסיום הקיץ 28.10.17
בשעה: 10:00-14:00
המקום: בריכת השחייה

לפרטים נוספים לחץ כאן

התחברות לחברים

סבתא יוכבד בת 90!!

היה הייתה, לפני הרבה הרבה שנים, בארץ רחוקה רחוקה... כך מתחילה כל אגדה... לא?.
אך הסיפור שלנו מתחיל כך: [תמונה של יג'ה בין הניאנדרטלים\אפורי הזקן -  גראוברד] תמונה נדירה משבט גראוברד הקדמון...

לא... בעצם כך:

לפני 90 שנה בדיוק, ב- 20.9.1918, בעיירה פלוצק שבפולין, נולדה בת קטנה ויפה לנתן ולחיה גראוברד. קראו לה ידוויגה או בקיצור יג'ה. שנה לאחר מכן נולדה זושה הקטנה, אך מה עצוב - האם חיה נפטרה לאחר הלידה [תמונה 049]. שתי הבנות גדלו עם מטפלת, וסבתא זוכרת איך טיילו יחד כתאומות עם סבתן בחוצות העיירה [תמונה 043 ,034].
יג'ה  מספרת שהייתה ילדה עצובה,לדבריה, וחולנית, שקיבלה תרופות רבות. כה חולה הייתה שלא יכלה להמשיך ללמוד בבית הספר העממי בפלוצק, ולמדה בבית – חלוצת הhome-schooling - של המשפחה [051].
למרות שהייתה נצר לבעל-שם-טוב הדגול, הייתה המשפחה חילונית ומשכילה ודיברה פולנית בלבד.
נתן, האב, שהיה איש מכובד מאד בקהילה, נישא בשנית, ונולדו לו שני בנים - אחים ליג'ה וזושה – אלכסנדר וסטפן. כולם ניספו מאוחר יותר בשואה, ולא מצאתי תמונות שלהם, לצערי.

כשיג'ה גדלה, היא למדה בבי"ס חקלאי, וב-1935 הצטרפה ל"בני עקיבא" – תנועה ציונית חלוצית – ויצאה להכשרה [047]. כשפרצה מלחמת העולם השנייה עברה יג'ה לוילנה, שהייתה אז תחת שלטון הרוסים, שם התרכזו התנועות הציוניות.

ב1941 קיבלה יג'ה אישור לעלות ארצה עם "בני-עקיבא", דרך רוסיה, תורכיה, סוריה, ולבנון – עד לפלשתינה, שהייתה אז תחת המנדט הבריטי [[b01. היא למדה בבית הספר החקלאי "עיינות" ומאוחר יותר עברה לקיבוץ בית יהושע.
ב1943 התגייסה יג'ה לצבא הבריטי [004]. היא שירתה בלבנון ואיטליה כאחות בית חולים ב-ATS – חייל הנשים הבריטי [002,050].
היא אפילו נסעה בטרמפים מלבנון עד מצריים.
אחרי שלוש שנים השתחררה וחזרה לקיבוץ… אופס [מונטאז'- יג'ה בברית של נפולאון].

ב1948 – כשפרצה מלחמת השחרור, הצטרפה יג'ה לחיל האוויר הישראלי ושירתה כרס"רית בוועדה הרפואית של חיל האוויר [003,042].
[מונטאז' של יג'ה עם בן גוריון עם קום המדינה]

שם, בחיל האוויר, פגשה את צבי בראון, הוא צוגו, שהתאהב בה ממבט ראשון. הם נישאו ב1950 [052,053,035]. היא הייתה בת 32, הוא היה בן 27, ושניהם המשיכו לשרת בצבא הקבע, עד לידתו של נתן, הוא און – בבית החולים ביפו "בשטח הגדול", בינואר 1952 [005,006]. .. אופס [מונטאז'- יג'ה עם השפנפנות...]
יג'ה השתחררה מצה"ל והמשפחה עברה לגור במושב משגב-דוב, שם עבדה בחקלאות וגידלה בוטנים, תירס ושאר ירקות.
נתן הקטן גדל בין שדות חיטה פתוחים וכלבים גדולים היו מלווים אותו לכל מקום. לפי הכלבים ידעה אימו יג'ה איפה הוא מסתובב... [,033,036,sh/02].
שלומית נולדה ב-1960 [054,  sh08007  sh 04sh12  sh13 sh 09].
במשך כל הזמן התנדבה יוכבד והנה ההוכחה לכך מ-1961 [045].

מאוחר יותר עברה המשפחה לנווה הדסה, שם עבדה יג'ה כאחות הפנימייה. אחר כך לבית הספר החקלאי עין כרם – ולחוות הנוער הציוני בירושלים. תמיד מסורה, וחמה וחרוצה, ונכונה לעזור ולפתור כל בעיה... מטפלת בכולם וכולם אוהבים ומעריכים אותה... וכשיוכבד יצאה לפנסיה מהחווה היא לא ישבה לה עם הרגליים למעלה אלא המשיכה לעבוד במכון לגמילה מסמים בירושלים, וגם שם זכתה להערכה רבה, גם מהמטופלים וגם מאנשי הצוות.
במשך השנים גדלו נתן ושלומית [038,030sh/10,009,  sh15 sh 14] והקימו משפחות משלהם.

צבי חלה והחלים מסרטן הערמונית, וקצת לאחר מכן, ב-1991, החלטנו יחד, שעדיף לעבור מירושלים צפונה, אלינו לאמירים, ובזמן מלחמת המפרץ הם היו איתנו בחדר האטום והיו צחוקים, חוויות עם הנכדים  והמסיכות (דווקא משם אין לנו תמונות, וחבל...).
וכך, הם היו תמיד חלק בלתי נפרד מחיינו המשפחתיים... וכמובן  מדי פעם בקרו בירושלים אצל שלומית, צלי, דניאל ויונתן[ sh/01, sh/05, sh/03 , ,022,017,027,028].

צבי ויוכבד השתלבו במהירות באזור, התנדבו בביטוח הלאומי, סבא טייל עם הכלב שלו ויוכבד ציירה, עבדה בגינה, עזרה בכביסה, והלכה לתיאטרון (כל זאת היא עושה עד היום). ושניהם בעיקר נהנו מהנכדים ההולכים וגדלים ומהמשפחה המתרחבת. [,sh/07, sh/06,029,026,021 sh11].
צבי הספיק גם לבקר מספר פעמים בברודי, עיר הולדתו שבאוקראינה, עם חברים ועם סבינה בת דודתו ז"ל. [011,013,012,024,023]

והנה מזכרת מיוכבד וצבי בשנים הטובות בחוות הנוער ואח"כ באמירים. [019, 018]. והנה מזכרת מיום ההולדת ה-80, בדיוק לפני 10 שנים! [3 תמונות]

ב- 20/5/2000 ,בל"ג בעומר, בדיוק חודש לפני שמומו נולדה, צבי נפטר [040] ממחלת הסרטן, היינו עצובים, ואגם הקטן התנחם בכך שיתראה עימו שוב בגלגול הבא...

ומאז - סבתא יוכבד ממשיכה איתנו בחיי היומיום של המשפחה ובכל האירועים. תמיד עסוקה, תמיד חרוצה, תמיד אהובה, אלופת הכביסה, קילוף רימונים, מיון ענבים, תלישת עלי תה מיובשים, וכמובן - ממשיכה להתנדב בביטוח הלאומי עם קשישים צעירים ממנה. [039,025, 020,016,046]. וכל קיץ, עד השנה שעברה,  ביקרה יוכבד את זושה, אחותה היקרה, שגרה בטורונטו [ 008,010,015]. 

לפני שנתיים בדיוק, בסתו 2006, אחרי מלחמת לבנון השנייה, ואחרי 2 אישפוזים בביה"ח צפת תחת הקטיושות, ואחרי החגים... יצאנו שלושתנו לטיול מקסים באירופה – קרואטיה, סלובניה ואוסטריה פשוט חיכו לנו במזג אויר נפלא ונופים מדהימים. יוכבד היתה אלופה בספורטיביות, טיפסה המון מדרגות, צלצלה בפעמונים, צעדה בשבילי יער ועשתה פיפי בשדה, ופיקניקים בחיק הטבע... ובלילה האחרון – כשנאלצנו לישון בשדה התעופה כי נתקענו ברומא ללא סידור אחר, ישנה סבתא בשלווה ליד השירותים עד זמן הטיסה... אין מה לדבר, חישלנו את סבתא שלנו, והיא כבר לא אותה ילדה מפונקת וחולנית שהיתה בילדותה... (ט 2006) 0640, 0642, 0647, 0668, 0664, 0677, 0680, 0703, 0725, 0742,0750,0784,0796,0835,0846, 0850,0885,0892, וזהו רק מדגם קטן מאד מהחוויות היפות שעברנו יחד בטיול ההוא. כל המעוניין יוכל לצפות באוסף התמונות המלא אצלנו במחשב...

לאחרונה-  יוכבד בעיקר קוראת המון, וחוץ מהעיסוקים הרגילים, היא מקפידה להתעמל פעם בשבוע אצל לאה ולהיפגש עם החבר'ה שלה במפגש השבועי וגם בימי ששי בקבלות השבת בבית הכנסת... והיא  כמובן גם נהנית ממומו ומליה – 2 הנינות, המבקרות אצלה כמעט כל יום.
ואנחנו שומרים עליה, ומשגיחים על בריאותה וצלילותה, בתקווה שתהיה איתנו עוד הרבה הרבה שנים. אנחנו מברכים אותך, סבתא יוכבד היקרה, בהרבה בריאות, נחת, ושנים ארוכות ושמחות [תמונה מהאתר של כל המשפחה ביחד וגם 014]

[044]   אוהבים אותך – כולנו,  החביבים בירושלים והאון-ברים באמירים,  ואלינו מצטרפים – החברים והמכרים הותיקים המעריכים ומעריצים אותך תמיד...

[חזרה למעלה]      [הוספה למועדפים]       [מפת האתר]       [יצירת קשר]