ארועים מתוכננים  |  הטלפון של מזכירות בית יהושע 09-8997267  |  
 


תפילות חגי תשרי
בבית הכנסת תשע"ח


להורדת המועדים לחץ כאן 

התחברות לחברים

דף הבית >> הישוב שלי >> תנועת עקיבא >> תולדות התנועה
 
 מבוא לתנועת עקיבא     הרעיון והחזון     תולדות התנועה     התנועה בתקופת השואה     מנהיגי תנועת עקיבא     ביבליוגרפיה עבור תנועת עקיבא    
  
א.ה.ה.עקיבא - אגודת הנוער העברי עקיבא

1924 : מוקמת תנועת עקיבא בקראקוב ( בפולין ) כתנועה למימוש הרעיון הציוני.כחלק מזרם מהפכני שלכד את כל אירופה אחרי מלחמת העולם הראשונה, וביטא את רצון הנוער (המקומי לאו דווקא היהודי), שהושפע באותה תקופה מקריאת ספרות רומנטית המפארת את המרידות ולחימה בכובש, להקדיש את מרצו למען הלאומנות ובעד המיעוטים השונים.
הנוער היהודי לא יכול היה להיות חלק מהוויה זו, כיוון שראה את עצמו חלק מהיהדות וחיפש דרכים משל עצמו להגשמה עצמית. בהמשך להתארגנויות אלה הוקמו מספר תנועות נוער, בניהן "עקיבא".

1928 : התנועה מגיעה לשיא פריחתה, ומונה כ- 35,000 איש. מנהיגיה באותה עת היו, יהודה בורנשטיין, יואל דרייבלט וד"ר יעקב פרנד. הוקמו מספר פלוגות הכשרה: "לכפר", "רצון העם", "הקבוצה השביעית", "ירדן", "כנרת" ועוד.

למה עקיבא
מהסיבה הפשוטה שחיפשו שם שיזכיר / יחבר ליהדות, ורבי עקיבא נשמע מתאים...

1930 : ראשוני חלוצי עקיבא עולים לארץ לקיבוץ פתח תקווה בצמוד למושבה הוותיקה מתוך כוונה להחדיר כמה שיותר פועלים עבריים.
דוד בן-גוריון וברל כצנלסון מבקרים את המתיישבים החדשים, תוך מודעות לרקע ממנו הם באים (התיישבותי ימני לעומת רקע  בן-גוריון ומפא"י). לאור ההצלחה בפתח-תקווה הוחלט להוסיף ישוב נוסף להתבססות, באר-יעקב.

1933 : בצד ההצלחה ההתיישבותית, החלה למעשה, לקנן בלב המתיישבים תחושת ניכור מסוימת בינם לבין ההנהגה שראתה בתורה חלק בלתי נפרד מחיי היום יום. המתיישבים שעסקו בעבודה ובקשיים היומיומיים התרחקו מהדת.

1937 : הפילוג. המנהיגים יהודה אורנשטיין, מרצל זינגר, ויואל דרייבלט מבקרים בקיבוץ פתח-תקווה, על-מנת "להשיב" אנשים לחזון התנועה המקדש את ערכי היהדות בנוסף לציונות. בניסיון לגשר על הקרע האידיאולוגי אף הוקם קיבוץ נוסף בחדרה שיהיה מורכב מחניכים צעירים בוגרי ההכשרה, הקרובים יותר ל"חזון"  התנועה,  במטרה להפיח מחדש את רוח התנועה. אך גם העולים החדשים, אשר פגשו את המציאות הקשה בארץ ויתרו על עקרונות התנועה. הדבר הביא לפילוג בקיבוצי התנועה. מתיישבי פתח תקווה מצטרפים ל"מכבי הצעיר". כך למעשה הם מתנתקים מעקיבא. ה"מורדים" מקימים את קיבוץ נווה איתן ליד בית שאן.

שלושה יהודים עשירים בפולין סייעו לוגיסטית לפעילות התנועה כמו לעוד תנועות שפעלו בפולין:
   - וסרברגר (יבואן ובעל המונופול להבאת אורז לפולין)
   - אלכסנדרוביץ (יבואן נייר)
   - נוייסבאום (יבואן מפות משעווה)
השלושה היו מעשירי פולין. וסרברגר ונוייסבאום גם ביקרו בארץ.

1938 : הקמת בית יהושע. עוד לפני הקמת הישוב, יצאו קבוצות פועלים לעבד את הקרקע ליד אבן יהודה יחד עם שכניהם, כפר נטר ותל צור. בית יהושע קיבלה 1,300 דונם ו- 2,300 לירות שטרלינג לציוד ראשוני .
 
2.8.1938 - יום העליה על הקרקע.

בית יהושע - על שום מה?
בית יהושע קרויה על שמו של הרב ד"ר יהושע טהון מקראקוב מנהיג הציונים הכללים, בגליציה המערבית. יהודה אורינשטיין ניסה לגייס כספים על מנת להקים את הישוב, נוסע לפולין ונפגש עם הציוניים הכללים. הללו מסכימים לסייע אולם קובעים תנאי אחד: הישוב יקרא "בית יהושע" על שם מנהיגם יהושע טהון.

 

1947: קיבוץ בית יהושע הופך למושב.
לאחר החלטת ועד הקיבוץ מבוטלת למעשה הערבות ההדדית ובית יהושע הופך למושב. כל משפחה מקבלת נחלה במושב.

[חזרה למעלה]      [הוספה למועדפים]       [מפת האתר]       [יצירת קשר]