ארועים מתוכננים  |  הטלפון של מזכירות בית יהושע 09-8997267  |  
 


יריד חוגים תשע"ח
29.8.17

בשעה: 17:30
המקום: בריכת השחייה

לפרטים נוספים לחץ כאן

להורדת לוח פעילות
מרכז חוגים תשע"ח
לחץ כאן



 

התחברות לחברים

סוניה ובנו קסטכר

    

אימי – סוניה –יפה קסטכר לבית קריגר ילידת 1912 מהעיירה בוברובקה שבאזור גליציה שבפולין (לפי מיטב זיכרוני). כל בני משפחתה – שמונה ילדים, הורים וקרובים, למעט מספר בני דודים, נספו בשואה. אמא הגיעה ארצה בשנת 1939 הודות ל"סרטיפיקט" שניתן לה כתוצאה מנישואין פיקטיביים שהיו נהוגים אז לצורך העלאת יהודים רבים ככל האפשר ארצה בהסכמת השלטונות הבריטים. בארץ התגרשה מיד והצטרפה למשק פועלות. בבית בילדותי, שמעתי את השמות חדרה ופתח תקווה ולא ברור לי אם הספיקה להיות בשניהם או רק באחד מהם..... אמא נפטרה לאחר מחלת לב קשה בשנת 1989....

 

אבי – בנו-דב קסטכר יליד 1915 מהעיר ז'שוב (ריישא) בפולין בן למשפחה מבוססת ולו שתי אחיות. ההורים והאחיות נספו בשואה וכך רוב קרובי  המשפחה מצד אביו. מצד אמו – שרדו מספר אחים שהצליחו להגר לארה"ב לפני עלות הנאצים לשלטון וכן אח ואחות שעלו ארצה בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 חיו כאן, התפרנסו והקימו צאצאים.

אבי הספיק לסיים בפולין לימודי הנדסה בפוליטכניקום בביילסקו ועלה ארצה בעלייה בלתי ליגאלית גם כן בשנת 1939. במסעו ארצה עבר טלטלות רבות, אוניית המקור טבעה בדרך, אחרת התקלקלה, מספר חודשים היו כל הנוסעים "תקועים" על האחד האיים בדרך ובסופו של דבר כשהגיעו אל חופי הארץ הבריטים רדפו אותם ואבי, יחד עם עוד מספר מהעולים הצליחו לקפוץ למים מול כפר ויתקין ולהגיע לחוף בשחייה כאשר רק לבושו עליו...... שם האוניות שקשורות למסע, כפי שזכור לי, היה צ'פו ו-קאטינה.

בארץ, הסדר והזמן לא כל כך זכורים לי, הוא ביקר במשקי הפועלות ובאחד מהם פגש את אמי. בדיעבד הסתבר שכחברי תנועה עקיבא או גורדוניה כבר בחו"ל הם נפגשו עוד שנים קודם לכן בפולין באחד ממחנות הקיץ לצעירים ("שמו עיניים" אחד על השני ובזה זה נגמר אז...) בארץ, לפני, או בד בבד עם ההצטרפות לבית יהושע האהבה ניצתה מחדש, הם נישאו ואני (בתם הבכורה),  נולדתי בקבוץ באותו שבוע עם רותי כושר ואיילה אוסם.

במהלך שהותם בקיבוץ זכורים לי סיפורים של אבא על יציאה לעבודה בפרדסים – חפירת גומות סביב העצים, ועבודת סלילת כבישים והקמת מחנות צבא לבריטים באזור רצועת עזה של היום.

בשלב מסוים החליטו ההורים לעזוב את הקיבוץ ולממש  את חזונם החלוצי באופן  אחר. לפני שהתקבלו במשק הפועלות החינוכי "עיינות" שנוהל על ידי חברת הכנסת המנוחה עדה פישמן מיימון, אבא כמדריך חקלאי ואמא כמנהלת המטבח וחדר האוכל,  הם הספיקו לעבוד במשמרות בבית החרושת המיתולוגי לודזיה בחולון ולחלוק דירה בת חדר בחולון עם חברים  קרובים מאד של אמי עוד מעיר הולדתה בפולין, לפי שיטת המיטה החמה כי העבודה במפעל הייתה המשמרות.

בעיינות שרתו הורי את הרעיון הציוני חלוצי, כולל חברות בהגנה, במשך חמש שנים. שם גם נולד אחי-בנם הראשון שנקרא יאיר, עקב שמועות ותקוות (שווא) שחלק ממשפחתו של אבי הצליח לשרוד את השואה.....

יחד אתם בעיינות באותה תקופה חיו ועבדו יוצאי קיבוץ אחרים – מרדכי-מוטק וסבינה גרוסמן ו-מרדכי וציפורה-פיפצ'ה שיין.

שם נולדו גם בנם הראשון של הגרוסמנים – פנחס-פיני וגם בנם הבכור של השיינים – זכרונו לברכה, אשר-אשי.

בעיינות גם "התבשל" בקרב שלושת הזוגות רעיון חדש להגשמה – לצאת להתיישבות חקלאית עצמאית בכפר. וכך, תוך תקופה קצרה כל שלושת המשפחות התקשרו עם רסקו ותנועת ההתיישבות של הפרוגרסיבים והתקבלו כחברים במושב בני ציון שבשרון שעלה על הקרקע במרץ 1947.

משפחתנו הגיעה לבני ציון בשנת 1948 ומייד אחרינו גם הגרוסמנים והשיינים  אח"כ הצטרפו למושב עוד יוצאי בית יהושע – מאיר וברטה וייסמן, אדש-אהרון ומינה פרידמן, נחמן ברגרין שנישא בכפר ללאה ואחרון אחרון חביב יוסף-יוסק רוזטל – טל שנישא לאשתו חייה.

בכפר, הקימו הורי משק חקלאי לתפארת וזמן קצר אף התנסו בשותפות עם נחמן ברגרין בגידול רפת לחלב, במשקנו אבא שתל עצי פרי מכול המינים והסוגים (חלקם שלא הוכיחו עצמם כמתאימים לגידול באזורנו), גידלו ירקות למיניהם ולול רחב –החל מבית אימון לאפרוחים בני יומם ועד ללהקות של מטילות ועופות לבשר. בשלב מסוים אבא החליט לנצל את הידע שרכש בלימודי ההנדסה בפולין, הוא הצטרף לעבודה במחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית ובמשך למעלה מ-25 שנה תרם ממרצו וניסיונו בפיתוח ובניית רשת המים בכל המושבים החדשים שהוקמו בארץ מתחילת שנות ה-50....מה שנקרא – מגדרה ועד חדרה....

בכפר נולדו להורי עוד שלושה בנים – יחד, ארבעה בנים ובת עזרנו להורים באחזקת המשק.

עם צאתו של אבי לגמלאות  המשיך עוד זמן מה בעבודות התכנון ואח"כ השתתף עם אמי בעזרה ותמיכה לגידול דור ההמשך.

לאחר בפטירתה של אמי ב-1989 "התגלה" כשרון הכתיבה של אבי, בעיקר שירה ומקאמות – הוא הוציא לאור באופן עצמאי חמישה ספרים ושמח לחלקם לכל המעוניין.

אבא, זכה לשנים ארוכות יותר מאמא, אך נפטר גם כן לאחר התמודדות ארוכת שנים במחלות, בינואר 2005.

עד כאן... אשמח לשמוע את תגובתכם הערותיכם. בברכה, נעמי קסטכר

 

 

 

שני ההורים טמונים בבית הקברות במושב בני ציון.

 

[חזרה למעלה]      [הוספה למועדפים]       [מפת האתר]       [יצירת קשר]